הזמינו מלון בלוס אנג׳לס
אתרים נוספים

cityoflosangele.co.il  

cityofnewyork.co.il

 

bangkok-city.co.il

 

vegascity.co.il

san-francisco.co.il

© כל הזכויות שמורות - Cityoflosangeles.co.il, אין להעתיק או לשכפל תוכן. אין להשתמש בתמונות.

תודות לאתר Befunky.com

הוליווד

הוליווד, המקום כולם חולמים להתקבל אליו, להיות מקובלים בבועה שמנהלת את עולם הבידור, הבועה שמנהלת את העולם כולו, היכן שהקסמים מתחוללים ועוברים אלינו באמצעות מסך כזה או אחר.

 

הוליווד, היכן שהמציאו את המושג סלברטאי, היכן שהסלבריטאים האמיתים עובדים ומכלכלים את עצמם. כל מי שעוסק בתחום הבידור ולא משנה מאיזו יבשת, בשלב מסוים מנסה לשים רגלו במיתוס הזה שנקרא הוליווד, רובם לא מצליחים ואלו שמצליחים הם בדרך כלל עובדים בשוליים של החברה ההוליוודית, בודדים הם האנשים שמצליחים להגיע למעמד של הכרה לאומית או בינלאומית, אבל אנו חייבים להמשיך נכון?

 

לרובנו, אלו שלא עוסקים בעולם הבידור, הוליווד, הינה מיתוס, אסקפיזם, תיירות, מקום סגור שמייצר כמות בידור אדירה כדי שאנו נצליח לברוח מהעולם ואילו רק למספר שעות.

 

אנו משוחחים על התוצאות של עבודה כזו או אחרת שיצאה משם, אנו חוקרים, נהנים צוחקים ואף בוכים. כל אשר אנו יכולים לעשות זה להמשיך לספוג את המוצר ולהמשיך בחיינו עד העונג הבא.

 

בתור תיירים אנו מגיעים להוליווד לוס אנג׳לס סקרנים, מחוייכים וטוביי לבב כדי לראות, להרגיש ולחוות ואף למספר שעות, יום יומיים, שבוע את המקום הנפלא הזה, מה שאנו רואים זה רק מה הוליווד רוצה שנראה וכך אנו אוהבים את זה, תנו לנו את הזוהר, תנו לנו את היפה והמושך וקחו מאיתנו את התככים ואת הסיפורים העצובים.

 

קצת היסטוריה על הוליווד לוס אנג׳לס:

 

הקמת הוליווד מתחלקת לשני חלקים, החלק הפיזי הגיואוגרפי, ופה יש שתי גירסאות, האחת מבוססת על איל הנדלן H.J WHITLEY המכונה "האבא של הוליווד", זה היה בעת ירח הדבש שלו באזור.

 

עמד וויטלי על גבעה והשקיף על העמק שלפניו (זה חייו להיות דרמטי), לפתע הופיע איש סיני על עגלה ובה עצים, עגלה שמעבירה עצים - Wood.

 

וויטלי אז שאל את הסיני על מעשיו וזה ענה לו שהוא באנלית עילגת I Holly Wood מה שהוא התכוון לומר זה  I Houling Wood כלומר מעביר עץ, לוויטלי הבזיקה נורה והחליט לעיירה החדשה הוליווד, כאשר Holy מייצג אנגליה ו- Wood את סקוטלונד.


אפשרות נוספת לשם הפעם זה טייקון נדלן נוסף בשם הארווי הנדרסון ווילקוקס אשר רכש שטח מערבית ללוס אנג'לס, ובכן כאשר הארווי ואשתו  Daedia היו בדרכם מערבה ללוס אנג'לס מקנזס, מצאה את עצמה הגברת משוחחת עם גברת נוספת מאוהיו וזאת תיארה לה מהיכן הגיע ועל חווה בשם הוליווד, דיידליה הציעה זאת לבעלה וכך ניתן שם. ב-1887 ווילקוקס ערך מפה לדואר מקומי וזאת תהיי הפעם הראשונה שנרשם השם הוליווד.

 

והחלק המעשי של תעשיית הסרטים: הכל התחיל בעצם ממספר יהודים מהגרים ממזרח אירופה שרוב חיים חיו בעיירות קטנות ובקהילות יהודיות מצומצמות אשר דברו אידיש, העיירות היו מלאות בסיפורים תאטרון יהודי.

 

אלו נסו מהפרעות ואנטישמיות שרדפו אותם כל חייהם והרבה מאלו היו מוצגים בסרטים הראשונים שיצרו, הם ברחו ורדפו, הם רדפו אחר החלום להיות בני אדם חופשיים עם זכות לפרנס את עצמם ולהינות מהעולם הקפיטליסטי ההולך ונבנה. 

 

הנרי וורנר, הוא ואחיו הבאיו את הסאונד לראינוע, נולד בפולין. 
סמואל גולדווין - גולדפיש, אולי המפיק ההידוע ביותר לסרטים עצמאיים.
קארל ליימני, מייסד יוניברסל הגיע מעיירה קטנה מגרמניה.
לואי מיאייר, אולפני MGM, הגיע מרוסיה עיירת יהודית.
וויליאם פוקס ופרומאונט אדולף זוקר שהיה לאב לסרטים הארוכים נולדו בהונגריה.

פוקס "התחתנו" עם 20th Century Picture ויצרו את 20th Century Fox. 
הוליווד היה חלום שיהודים חלמו.

ההתחלה הייתה קשה מאוד, היהודים היו בגטאות וחיו מהיד לפה במשכורת רעב, אבל החלום להצליח ולצאת מהמסגרת עדיין נשאר ורדף אחרי היהודים לפחות אחרי חלקם.

 

רוב השמות שציינו קודם לכן עסקו בטקסטיל, ביגוד ואף יהלומים, אדולף זוקר עשה את ההון הראשוני שלי מהמצאת הצעיף שועל.

 

המהגרים תחילה הגיעו לניו יורק ושם בעצם התעשייה החלה, היהודים ידעו לקחת מוצר לספק אותו כמו שצריך, המוצר הוא סרטים. הסרטים היו לבידור והעבירו את המצב הקיים בארצות הברית דאז כאשר האדם הלבן היליד חזק והמהגר היהודי והאפרו-אמריקאי חלשים ו"הרעים".

 

היהודים שעבדו בתעשייה דאז עבדו עם תומס אדיסון. אדולף זוקר האמין כדי למשוך את המעמד הבינוני צריך לשנות את הסרטים ואת האולמות,.הוא יבא סרט צרפתי ללא שיתוף פעולה עם אדיסון.

 

סרט עם שחקני במה והקרין אותו באחד מתאטראות ברודווי וכך היהודים החלו להפיק סרטים משלהם. ב-1908 אדיסון החליט ליצור מונופול על הפקות הסרטים באמריקה כי היהודים עברו את הגבול, לאחר 7 שנים המונופול קורס.

 

ב-1912 היהודים לקחו את עצמם ושמו פעמיהם אל עבר קליפורניה הבתולית יחסית בטח יחסית לניו יורק, אך גם יחסית לשיקגו, בוסטון וכו..בהגיעם לקילפורניה הבינו שהיהודים יכולים להקים אמפריות וכך עשו. 


ב-1915 פתח קרל ליימין את יניברסל סיטי בלוס אנג'לס עם שוטרים, תפאורה, עריכה ועוד ועוד הכל תחת "עיר" אחת, עיר הסרטים הראשונה.

 

ב-1920 עשו כך גם זוקר, פוקס, מייר וכהן ,גולדפיש, הקימו אולפנים משל עצמם. היהודים הללו היו קשוחים הם דרשו הרבה מהצוות שלהם כולל מהכוכבים.

 

לאחר שהאולפנים גדלו הפיקו מאות סרטים בשנה, הסרטים היו שונים מאלו של אדיסון, הסרטים היו בעלי חלום, גרנדיוזים אפילו, הם נתנו לקהל מה שנקרא השראה, גם לך מותר לחלום, גם לנו מותר לחלום, תקווה, השראה, פנטזיה. בסרטים הם יצרו אמריקה שלהם, אמריקה שאט אט חודרת לחיים המציאותיים. 

 

שנות ה-30 וה-40, 74 אחוז מהאמריקאיים הולכים לקולנוע, שחקנים הופכים לאלילים, ואז מתחיל לואיס מייר הוגה את הרעיון לחלק פרסים לשחקנים,

 

במאים הטובים של השנה, אוסקר ב-1929. היהודים הללו כבר לא יהודים מהגרים אלא יהודים מפיקים אמריקאים רמי מעלה, אנשי עסקים חריפים, קשוחים ואוהבי סרטים.

 

מסיבות, חליפות, אריסטוקרטים, אחוזות, אלו ביטויים שהולחפו בשפה של מפיקים אלו, רבים מהם גם התגרשו מהנשים שלהם והתחתנו עם צעירות יותר, מקובלות יותר ולאו דווקא יהודיות.

במסגרת תעשיית הסרטים ליהודים היה קשר עם אפרו-אמריקאים, קשר נשען בעיקר על מוזיקה, נכון שאת רוב התעשייה בנו ופעלו יהודים, אבל כאשר היה שיח על מוזיקה הם פנו לאפרו-אמריקאיים.

 

כידוע אפרו-אמריקאים לא היו נרדפים, מה שקרה בעצם זה שהיהודים העבירו לעולם הלבן האמריקאי את התרבות האפרו-אמריקאית דרך מוזיקה.

 

סרטים משולבים של לבנים ואפרו-אמריקאים היו מקובלים בעולם היהודי, הטענה הייתה שגם לשחורים מגיע אותה הזדמנות כמו לכולם. הסרטים על ״הלא מקובלים״ היו פופולרים,ולעתים באו לידי ביטוי בסרטי מפלצות כמו קינג קונג ופרנקנשטיין שאלו רק רצו להיות חלק מהחברה.

 

מחזות-זמר הועברו לקולנוע, הרעיון כמובן נלקח מברודווי ניוי יורק, הסיפורים היו מקובלים וידועים, אבל היהודים השליכו את הסיפורים על עצמם, שוב הרעיון שלהיות מקובל בחברה היה חזק במחזות. מוזיקאים כמו ארוין ברלין עולים לכותרות, במשך חייו הוא כותה הימנונים שלא נס ליחם עד עצם היום הזה. הוא עשה יותר מכל מלחין לתרבות היהודית באמריקה. היה מהגר רוסי. 


בחזית על הבמה וכוכב הקולנוע היו אנשים כמו פרד אסטר, פופולרי, אריסטוקרטי, נוצץ, מאחורי הקלעים היהודי ארוין ברלין. יתרה זאת, ארוין כתה את הימנון ארצות הברית, Gods SAve America. 

 

היהודים המהגרים מתבוללים ולעתים אף מחביאים את היותם יהודים מילדיהם ונכדיהם, גם סרטים הדבר הראשון שנעלם מהיותך יהודי זה השם, כך רבים מהשחקנים שנו את שמם, לדוגמא: Issur Danielovitch שהוא בעצם קירק דאגלס, ברנרד שווארץ הפך לטוני קרטיס, דיוויד קימינסקי הפך לדני קיי, ועוד רבים.

 

במשך כ-20 שנה הפכו היהודים מעניים מהגרים מרוטים לעשירי אמריקה. מלחמת עולם השניה גיבשה קבוצה לא מבוטלת שחקנים, מפיקים ויצאה נגד הממשל הנאצי.

 

אחד מהסרטים היודעים בכל הזמנים הוא על דמות שמחפשת להשתלב בחברה האמריקאית והגיע כחיצוני הומצא על ידי שני צעירים יהודים בשלהי שנות ה-30, מתי שהיהודים נצטרכו עזרה,הלא הוא סופרמן.


בעת ההיא לא הופקו סרטים אנטי-מלחמתיים זאת כי היהודים פחדו להזהיר את האמריקנים מהמלחמה זאת כי לא רצו התבלט ולהשראות שוב כזרים. 

 

שני סרטים עומדים מול המשטר הנאצי, האחד של צ'ארלי צ'אפלין, הדקטטור הגדול שקולו נישא עד היום והשני שהופק ע"י האחים וורנר והוא וידויו של מרגל נאצי שבאופן מפתיע לא זכה לתהילה הן בקרב אמריקה והן בקרב הקהילה היהודית. לאחר התקפת היפנים בנות בריתם של הנאצים על פרל הרבור, צצו עשרות סרטים על הנושא, ועל הגאווה אמריקאית ועל פטריוטיזם וכל זאת עם דחיפה מהממשל האמריקאי.

מלונות בהוליווד

? היכן לישון בלוס אנג׳לס
אטרקציות בלוס אנג׳לס
מלונות בבוורלי הילס
Show More

Residence Inn by Marriott Beverly Hills